אנו חיים בעידן של שפע. ומה הכוונה בשפע, הכוונה העיקרית היא שאנו מוציאים את כספנו ואת האנרגיה שלנו על דברים שהם אינם נחשבים לחיוניים לקיומנו. אם נעשה רשימה של דברים שאנחנו חייבים וכאלו שלא נגלה שכדי לחיות מספיק לאדם שיהיו לו מעט מאד דברים. אוכל, מים, מקום להניח את הראש שישמש גם כמקום מבטחים, דהיינו בית ובידוד מפני החום או הקור, מחסה. מלבד אלו כל היתר הם בגדר מותרות. כמובן שאפשר להתווכח מה נחשב מותרות עבור אדם אחד ומה עבור אחר. יש שיחשיבו בניית בריכות שחייה בביתם למותרות ויש שיגידו שהם רגילים לתנאים ולרמה הזו ומבחינתם הדבר הוא צורך ולא מותרה. כאמור אפשר להתווכח בעניין זה אפילו בריא.
עולם השפע נוגע לכל מה שסביבנו. הרהיטים בביתנו, כמויות האוכל וסוג האוכל שממלאים את המקרר ואת הארונות במטבח שלנו. מספר סכיני מטבח מקצועיים שברשותינו למרות שאנחנו בכלל לא מבשלים, כמות הבגדים המסחררת שיש ברשותנו, הצעצועים, המשחקים והאביזרים העומדים לרשות ילדינו. מכשירי החשמל שלנו ועוד ועוד. גם הדברים הגדולים יותר שאנו בעליהם כמו מכוניות, נחשבים לשפע אם בעבר היה הסוחר יוצא עם חמורו אל השוק ועובד עימו היום לוקח איש העסקים את היגואר שלו ומסיע את עצמו אל המשרד. בגדול כלי הרכב, החמור והיגואר מבצעים את אותה משימה, מביאים את אדוניהם אל העבודה, אך האם באמת נדרש לאיש העסקים יגואר? האם אין דרך פשוטה וזולה יותר להגיע אל העבודה? שוב יש כמה תשובות לשאלה הזו ואין מקום לנכון או לא נכון. העובדה היא שעולם השפע מביא אותנו לרכוש רכישות שלא תמיד יש לנו בהם צורך. כמה אנשים מזמינים חברה שעיסוקה בניית בריכות שחייה ולא משתמשים בבריכה כלל? כמה חברות של בניית בריכות שחייה יש בארץ? לא מעט, האם הביקוש גדול? כנראה שכן. בניית בריכה דורשת עבודה רבה, במות הרמה, ולא רק במות הרמה אלא גם פועלים רבים, חפירה לעומק, טיפוח וטיפול.
הזכרנו קודם מוצרי חשמל, זוהי אחת הקטגוריות בה אנשים מבזבזים הכי הרבה כסף. אנשים רבים קונים מוצרי חשמל ומחליפים אותם יותר מפעם אחת בשנה. האם באמת יש הבדלים כל כך גדולים בין הפלאפון הזה לבין הבא אחריו, לא בטוח אבל הצורך להתעדכן ולרכוש את המכשיר הבא, את הדור הבא הוא עצום. הצורך הזה הוא משהו חברתי ותרבותי. אם לא תהיה בעליו של אוטו שווה אולי גם אתה לא שווה, אם הפלאפון שלך הוא לא המילה האחרונה אז אולי לא שווה לשמוע את המילה שלך. זוהי אולי דוגמא קיצונית אך ההשפעה החברתית של הרכישות הללו משמעותית מאד.
לא רק מבוגרים נכנסים לקטע הזה של השפעה צרכנית חברתית, גם ילדים אינם מתחמקים מזה. השיח של ילדים רבים סובב סביב מה קנו לי ומה יקנו לי. המצב אינו אידיאלי ומשפיע רבות על הילדים גם ברמת הביטחון העצמי מול החברה שלהם בכיתה או בבית הספר.
עולם השפע נוגע לכל מה שסביבנו. הרהיטים בביתנו, כמויות האוכל וסוג האוכל שממלאים את המקרר ואת הארונות במטבח שלנו. מספר סכיני מטבח מקצועיים שברשותינו למרות שאנחנו בכלל לא מבשלים, כמות הבגדים המסחררת שיש ברשותנו, הצעצועים, המשחקים והאביזרים העומדים לרשות ילדינו. מכשירי החשמל שלנו ועוד ועוד. גם הדברים הגדולים יותר שאנו בעליהם כמו מכוניות, נחשבים לשפע אם בעבר היה הסוחר יוצא עם חמורו אל השוק ועובד עימו היום לוקח איש העסקים את היגואר שלו ומסיע את עצמו אל המשרד. בגדול כלי הרכב, החמור והיגואר מבצעים את אותה משימה, מביאים את אדוניהם אל העבודה, אך האם באמת נדרש לאיש העסקים יגואר? האם אין דרך פשוטה וזולה יותר להגיע אל העבודה? שוב יש כמה תשובות לשאלה הזו ואין מקום לנכון או לא נכון. העובדה היא שעולם השפע מביא אותנו לרכוש רכישות שלא תמיד יש לנו בהם צורך. כמה אנשים מזמינים חברה שעיסוקה בניית בריכות שחייה ולא משתמשים בבריכה כלל? כמה חברות של בניית בריכות שחייה יש בארץ? לא מעט, האם הביקוש גדול? כנראה שכן. בניית בריכה דורשת עבודה רבה, במות הרמה, ולא רק במות הרמה אלא גם פועלים רבים, חפירה לעומק, טיפוח וטיפול.
הזכרנו קודם מוצרי חשמל, זוהי אחת הקטגוריות בה אנשים מבזבזים הכי הרבה כסף. אנשים רבים קונים מוצרי חשמל ומחליפים אותם יותר מפעם אחת בשנה. האם באמת יש הבדלים כל כך גדולים בין הפלאפון הזה לבין הבא אחריו, לא בטוח אבל הצורך להתעדכן ולרכוש את המכשיר הבא, את הדור הבא הוא עצום. הצורך הזה הוא משהו חברתי ותרבותי. אם לא תהיה בעליו של אוטו שווה אולי גם אתה לא שווה, אם הפלאפון שלך הוא לא המילה האחרונה אז אולי לא שווה לשמוע את המילה שלך. זוהי אולי דוגמא קיצונית אך ההשפעה החברתית של הרכישות הללו משמעותית מאד.
לא רק מבוגרים נכנסים לקטע הזה של השפעה צרכנית חברתית, גם ילדים אינם מתחמקים מזה. השיח של ילדים רבים סובב סביב מה קנו לי ומה יקנו לי. המצב אינו אידיאלי ומשפיע רבות על הילדים גם ברמת הביטחון העצמי מול החברה שלהם בכיתה או בבית הספר.